נור עדן שיווק עץ ובנייה בע"מ נ' אלביליה חנן בע"מ

החלטה

1. בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד המבקשת בהעדר הגנה ביום 21/1/2013. כן בפניי תגובת המשיבה, המתנגדת לבקשה זו.

2. על פי פסק הדין, חויבה המבקשת בתשלום סך 21,706 ₪, בתוספת שכר טרחת עורך דין, והוצאות משפט. פסק הדין ניתן על סמך אישור מסירה מיום 13/12/2012, לפיו כתב התביעה נמסר לגב' קארין, אשר חתמה בחתימת ידה על אישור המסירה.

3. התובענה הוגשה בגין סכום חוב שנותרה המבקשת חייבת למשיבה עבור עבודות בנייה שביצעה על פי הזמנת המבקשת כמפורט בכתב התביעה.

4. המבקשת טוענת, כי כתב התביעה התקבל במשרדיה ללא נספחיו, וללא כל הזמנה לדיון, ועל כן, לא הייתה לה ידיעה בדבר הדיון שהתקיים ביום 21/1/2013, ולפיכך, לא התייצבה לדיון. אין לי אלא לדחות טענה זו כבר בשלב זה, שכן פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים, בשל העובדה כי המבקשת לא הגישה בקשת רשות להתגונן או כל בקשה אחרת, לאחר שקיבלה כתב התביעה לידיה כדין. לא נקבע ולא התקיים דיון בתיק זה.

לטענת המבקשת, טרם הגיע כתב התביעה לידיה, התקשר עמה מר לטיף גדבאן – נציג מטעם המשיבה, והודיע לה כי בימים הקרובים עתיד להתקבל במשרדיה כתב תביעה, אך הוא מבקש לא להתייחס לתביעה הנ"ל, שכן, הוא פועל על מנת לבטלה, ובמעמד זה ביקש כי המבקשת תמשיך לשלם התשלומים כמוסכם.

לגופו של עניין טוענת המבקשת, כי בין הצדדים הוסכם שבגין עבודות המשיבה ישולם סך כולל של 30,000 ₪. לטענת המבקשת, סכום זה שולם באמצעות העברה בנקאית ושלושה שיקים. לטענתה, השיק האחרון בסדרה, על סך 11,700 ₪ טרם שולם לפקודת המשיבה, שכן פירעונו הותנה בסיום העבודה, ומשלא סיימה המשיבה עבודתה, לא נפרע השיק הנ"ל.

5.לטענת המשיבה, כתב התביעה נשלח לידיי המבקשת על כל נספחיו, לרבות הזמנה לדין, באמצעות דואר רשום עם אישור מסירה כבר ביום 10/12/2012. כן טוענת המבקשת, כי ב"כ המשיבה היה בקשר טלפוני עם המשיבה, ועל כן, היה מעודכן באופן מלא בכל נושא התביעה, ומשלא הגיש בקשת רשות להתגונן במועד, אין מקום לבטל את פסק הדין שניתן בהעדר.

לגופו של עניין טוענת המשיבה, כי אין בטענות המבקשת ממש, וכי טענות אלה מעולם לא הועלו בפניה לפני הגשת הבקשה דנן.

6.כידוע, פסק דין שניתן במעמד צד אחד ניתן לביטול על פי שתי עילות: ביטול מתוך חובת

הצדק, מקום שמתברר כי נפל פגם במתן פסק הדין, וביטול על פי שיקול דעת בית המשפט.

כאשר מתברר כי פסק הדין ניתן על יסוד המצאה פגומה, הרי שהוא פגום, ושומה על ביה"ש

לבטלו, מתוך חובת הצדק, אף מבלי לבחון משקלן של טענות המבקש וסיכויי הצלחתו (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397).

במקרה דנן לא נטען לפגם בהמצאה, על כן אין לבטל את פסה"ד מתוך חובת הצדק, ויש לבחון אם ראוי לבטלו על פי שיקול דעת ביהמ"ש. לביהמ"ש נתון שיקול דעת רחב בכל הנוגע לביטולם של פסקי דין שניתנו במעמד צד אחד. על ביהמ"ש לבחון, ראשית, מהי סיבת

המחדל שבעטיו לא הוגש כתב הגנה במועד, ושנית - אם יש בפי המבקש טענת הגנה, הראויה להישמע, ואם ביטול פסק הדין עשוי להניב למבקש תועלת.

אשר לסיבת המחדל, הרי שאם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה, או אי ההתייצבות לדיון,

נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקש, ואין מדובר בהבעת זלזול

מופגן בביהמ"ש, הרי שביהמ"ש יטה לקבל את בקשת הביטול, ולברר את טענות המבקש לגופן (ע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז(3) 431 ,438). מחדליו הדיוניים של המבקש יבואו על תיקונם באמצעות פסיקת הוצאות לטובת הצד שכנגד, תוך שביהמ"ש יעדיף להגשים את תכלית ההליך השיפוטי, ולא לשלול מצד להליך את זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד (רע"א 1958/00 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלויזיה בבית אל על, פ"ד נה(5) 43, 47-48).

אולם עיקר המשקל יינתן לשאלה השנייה, קרי - סיכויי ההצלחה של המבקש בהליך המשפטי. מי שמבקש ביטולו של פסק דין שניתן נגדו בהעדר הגנה אינו נדרש להוכיח את טענותיו בשלב זה, ודי אם יראה, כי יש בפיו הגנה אפשרית (ע"א 32/83 הנ"ל, 438).

7.יישום ההלכות האמורות על המקרה הנוכחי מביא למסקנה, כי דין פסק הדין שניתן בהעדר הגנה להתבטל, תוך חיוב המבקשת בהוצאות המשיבה.